שרשור realife

"אז אתה לא הולך לשאול מה לי ולו?" שאלתי קצת בחשש.

"הייתם ביחד זרקת אותו המשכת הלאה הוא לא" אמרתי בפשטות.
"זה לא מעניין אותי העיקר שאת שלי" אמרתי וחייכתי

חייכתי ושוב קפצתי עליו בנשיקה.

זרמתי ונישקתי אותך

זרמתי ונישקתי אותך

"היי, לכו תמצאו לכם חדר!" קרא אחד הלקוחות והתנתקתי משגיא, מחייכת.
"בוא נלך לחדר שלך," לחשתי אליו בשקט והוא חייך.
"בואי לבקר!" קרא אריק כשיצאנו בריצה מהחנות.

"טוב זהו חוזריפ לפנימיה?" שאלתי

"כן, יאללה," אמרתי בחיוך.

חזרנו אל הפנימיה בשעה 10 וחצי בלילה

הלכנו אל החדר של שגיא.

"נחמד שרק פה תמיד" אמרתי וחייכתי

"אתה יודע איך זה.. החדר שלי כבר תפוס, אלעד ומורג," ציחקקתי.

"בשביל זה החדר הזה קיים" אמרתי וקרצתי לך

"בוא הנה," ציחקקתי ומשכתי אותו אליי עם הצעיף של בית"ר לנשיקה ארוכה.

נישקתי אותך ועבר עלינו לילה סוער במיוחד...

ישנו מכורבלים עד הבוקר.

הבוקר הגיע והמשכתי לישון

כשהתעוררתי בשעות הבוקר המאוחרות התחלתי לנשק את צווארו של שגיא, להעיר אותו בעדינות.

התעוררתי למגע שפתייך ולאטלאט פתחתי את העיניים "בוקר טוב" אמרתי לך.

"בוקר טוב, מתוק שלי," אמרתי בחיוך. "אני צריכה ללכת, אבל לא רציתי שתתעורר כשאני לא אהיה לידך," אמרתי ונשקתי קלות על שפתיו, ואז קמתי.

"לאן את הולכת?" שאלתי אותך

"אתה יודע איך זה, ללכת קצת," אמרתי בחיוך ויצאתי מהחדר שלו.

"תהני " מלמלתי ומיד נרדמתי שוב.

יצאתי אל הדשא, חושבת על כל מה שקרה בזמן האחרון.
"שאלום," שמעתי קול ודין התיישב לצדי.
"אואה, אתה עוד חי, אתה, הא?" צחקתי.
"מסתבר," הוא אמר אחרי שבחן את עצמו. "משהו לא בסדר?"
"סתם... העובדה שאנחנו צריכים למצוא סולן וגיטריסט חדש," מלמלתי.
"מה קרה?" הוא שאל.
"תובל החליט שהוא הולך לחפש את עצמו, נראה לי יטוס להודו או משהו כזה," אמרתי והוא צחק.
"בטח קשה לו בגלל כל העניין הזה של ג'סיקה, וכאלה.." הוא אמר בשקט.
"הכרת אותה?" שאלתי.
"הכרתי אותה בתור ראש נבחרת המעודדות והקלידנית בלהקה של בית הספר. לא הרבה יותר מזה.." הוא אמר.
"הוא באמת אהב אותה," אמרתי ובהיתי קדימה אל הבניינים של בית הספר.
"את כותבת משהו?" הוא שאל אותי כשראה שאני עם מחברת ועט בידי.
"רוצה לראות אם המוזה תגיע אליי עכשיו," אמרתי בהנהון.
"את יודעת, אפשר להסתדר עם הקלטות של אקורדים עד שהוא יחזור. הוא מתכוון לחזור, נכון?"
"אני מניחה שההורים שלו לא ייתנו לו להיות מחוץ לבית הספר להרבה זמן.. הם לגמרי שונים משלי. אבל, יש לו את הדרך להסתדר... אי אפשר לדעת איתו." אמרתי והתחלתי לשחק בעט.
"הוא יחזור, הוא יחזור," אמר דין והניח יד אחת על כתפי בתמיכה.
"אז אנחנו לא יכולים להסתדר כל כך הרבה זמן בלי גיטרה משנית וסולן... אין לי קול של סולנית, הוא גבוה מדיי. בגלל זה אני קולות רקע.." אמרתי ונאנחתי.
"את לא יכולה להיות קולות רקע במצב הזה," הוא צחק.
"כן, אני קצת צרודה," אמרתי וכחכחתי בגרוני.
"בכל מקרה, אני אנסה לעזור... אני אלך לתלות שלטים של אודישנים או משהו?" הוא הציע.
"אני מעדיפה שזה יהיה יותר שקט, אתה יודע.. אם אתה מכיר מישהו שיודע לשיר ולנגן בגיטרה, זה יהיה מעולה..." אמרתי בחיוך והסתכלתי עליו.
"יכול להיות שאני מכיר מישהו..." הוא הנהן. "את יכולה לכתוב על זה שיר," הוא צחק.
"ב-ס-ד-ר," אמרתי והוא צחק.

קמתי לבבסוף שטפתי פנים וצחצחתי שיניים. הייית ממש רעה והזמנתי לי אל הפנייה בחדר מגש של פיצה. הוא הגיע וסיימתי תא כולו לבד. 'איזה שמן אינ' חשבתי לעצמי שסיימתי לאכול ונכנסתי לעשות מקלחת טובה .