שרשור סלית'רין!

עמדתי עם השרביט שלי מכוון כלפי סיריוס כשהשרביט שלו נמצא בידי.
"תגיד מה קרה" אמרתי מוריד את השרביט שלי.
"אני מעדיף למות ולא לתקןף אותך יותר" אמרתי וזרקתי אליו את השרביט שלו.

"אלעד. הוא חזר." היא אמרה, לא יכולה להתאפק.
"מה?!" קראתי. כל האנשים שעמדו במסדרון הסתובבו אלינו בבהלה.
"את חושבת ששלחו אותו לחפש אחרינו?" היא שאלה בחשש.
"אוקיי, בל, קודם כל, אל תיכנסי לפאניקה," אמרתי בשקט. "אני יודעת שהדברים ביניכם לא היו משהו, אבל... את צריכה לקחת הכל בפרופורציות, להירגע."

*תובל... אמרתי סוורוס... סוורוס סנייפ... אבל לא משנה...*

'מוזר שהשניים האלה רבים' חשבתי לעצמי אבל זה לא עיניין אותי, יצאתי החוצה והתיישבתי על המדשאות

"את חושבת שבאמת לא מצאו אותנו אז שלחו עוד אנשים לחפש?" היא שאלה אותי, נלחצת.
"על מה את מדברת?" שאלתי, לא מבינה.
"דניאל, שלחו אותי כדי לבדוק שהכל הולך כשורה, ולחפות עלייך, כי עברה שנה ואת לא חזרת... את חושבת שהוא נשלח לעשות את אותו הדבר?" היא נלחצה.
"מה פתאום, למה שלא נצליח לסיים את המשימה?" שאלתי והחלטנו לצאת אל החצר.

סיריוס הלך משם בלי לומר מילה

"את יודעת שאת אמורה להיות במרפאה עכשיו, נכון?" שאלה אותי יוליה.
"את יודעת שאני לא באמת לא מרגישה טוב, נכון?" הזכרתי לה.
"את עדיין חיוורת כמו סיד."
מלמלתי כמה מילים ויוליה חייכה.
"עכשיו את נראית מצויין. אגב, מה דניאל עושה פה?" היא שאלה והסברתי לה כשלפתע נתקלו עיניי במישהו שלא זכרתי שהכרתי.
"מי זה?" שאלתי אותה.
"אין לי מושג..." היא מלמלה. "חדש?"
"היינו שומעות על זה.."
"אולי הוא סתם הגיע באיחור?"
"ואולי הוא מישהו במסווה." אבל לא עשיתי כלום כדי לגלות.

הלכתי אחרי סיריוס רוצה כבר לסגור את העניין הזה

"הנה החבר המתוק שלך," אמרה יוליה והצביעה אל מאחורי. הסתובבתי וראיתי את ג'יימס, הולך אחרי סיריוס.
"מוזר לשמוע 'החבר המתוק שלך' ולא לראות את תובל מאחוריי," אמרתי קצת בעצב. "שלא תביני אותי לא נכון, ג'יימס הוא בסדר, אבל אף אחד לא משתווה לתובל."

*נעביר כמה ימים ליום שתובל מגיע?*

אחרי שעה שדיברתי עם סיריוס הגעתי למסקנה שהוא צודק ולא הייתי צריך לנטוש אותו ככה

*אבל זה הרבה זמן אחרי שדניאל מגיעה*
"עוד חודש בערך גם הוא יבוא," אמרתי ליוליה.
"את מוכנה לזה?" היא שאלה אותי.
"לא," אמרתי בפשטות.
"אז מה תעשי כשהוא יגיע?" היא שאלה.
"מה שאת תעשי כשתראי את אלעד. אני אנסה להתעלם ולזכור שאני מישהי אחרת עכשיו."

*אין לי איך להגיב*

*תבוא לדבר איתנו..*
ראיתי את ג'יימס מדבר עם סיריוס והתלבטתי אם אפשר להפריע.

עברתי ליד סיריוס וג'יימס, וראיתי שהם מדברים, ראיתי את הילדה שמקודם רצה כשהיא ראתה אותי, היא נראתה לי מוכרת, בעיקר בעיניים אבל לא יחסתי לזה הרבה חשיבות והמשכתי ללכת

"הנה המוזר הזה," מלמלה אליי יוליה.
"הייתי מוכנה להשבע שהוא בדיוק הסתכל עלינו," לחשתי אליה.
"כן..." היא הנהנה. "את חושבת שזה הוא?"
"זה לא שווה את הסיכון לשאול אותו." אמרתי בשקט והיא נראתה קצת מאוכזבת. "אבל יש דרכים אחרים לבדוק." חייכתי.

הבנתי שהן מסתכלות עלי אז הסטתי את מבטי והלכתי לכיוון ילד שקרא בשם שלי, כלומר של קול...

"את פשוט צריכה להתחיל איתו ולתת לו רמזים עבים שרק את ואלעד יודעים עליהם, אם הוא לא יבין, זה לא הוא. אבל אם הוא יבין, מה טוב. אולי תחזרו אחד אל השני סוף- סוף." חייכתי אליה.
"זה לא יקרה," היא חייכה.
"מה? למה?"
"אני.. קצת.." היא הסמיקה.
"יוצאת עם פייר!" נזכרתי.
"איך ידעת?" היא הופתעה.
"הו.. אני..." חייכתי במבוכה. "האמת שדיי חיכיתי שזה יקרה." זה לא היה שקר. לגמרי.

*משעמם לי בשירשור הזה, שמישהו ידבר איתי...*

*תייצר סיטואציות איתי גם לי משעמם*

"בכל מקרה, בואי נתחיל במזימה הקטנה שלנו," אמרתי בשקט.
"אבל אני לא רוצה להתחיל איתו."
"הו, הנה זה בא שוב... אני אדבר איתו קודם, בסדר?" גלגלתי את עיניי וניגשנו שתינו אל הנער הסלית'ריני.
הוא הביט עלינו בבוז. מוזר, גם אני נהגתי להסתכל כך על אנשים.
"תזכיר לי איך קוראים לך?" שאלתי בקול הכי סמכותי שהצלחתי להוציא.

*טוב זה לא מתקדם בלי אלעד XD
אז בואו נגיע לחלק שתובל חוזר אל העבר..*

תובל: חזרתי אל העבר (חח.. ><)

"אוי, אלוהים אדירים, אלוהים אדירים.." מלמלתי לעצמי כשהתעוררתי בבוקר. מהקולות שעשיתי, יוליה התעוררה מהמיטה לידי.
"בוקר טוב, לא שמתי לב שקמת. את מוכנה ליום הגדול?"
"לא."
"מעולה... תגידי תודה לאל שדניאל-"
"אני אצטרך לראות אותם מתנשקים," אמרתי בפרצוף מבואס וחזרתי להשכב על הגב בייאוש.
"לא, את תצטרכי לראות אתכם מתנשקים," היא תיקנה אותי.
"אבל.."
"לכי תתארגני.."

*לא הם לא ביחד בפעם הראשונה שהוא חוזר*

*כן אבל לילי, כלומר, דניאל של העתיד, יודעת הכל P:*
"בכל מקרה, הוא לא יהיה פה הרבה זמן בפעם הראשונה, זוכרת? היא תעיף אותו תיכף, ואז אלעד יבוא ויחזיר אותה אל העתיד, או משהו בסגנון," אמרה יוליה תוך כדי שהתלבשתי.
"והיא חוזרת אחרי שלושה שבועות בערך, ותובל לא הרבה אחריה, רק שהפעם הם ביחד." גלגלתי את עיניי.

תובל של פעם : הסתבובתי בטירה חצי נדהם מהשינוי של התקופה וחצי מחפש את דניאל.