שרשור סלית'רין!

"את בסדר?" הוא שאל בדאגה.
"אני אהיה בסדר, מדאם פומפרי אמרה שאני אשאר כאן הלילה ומחר אני אוכל לחזור.." אמרתי בשקט.

*מי מתנדב לתת לי תקציר?*

דניאל חח..*

"את צריכה משהוא כל דבר" שאלתי בדאגה אליה

"קצת חברה.. משעמם כאן, לבד," אמרתי בשקט. "אז מה הולך מחוץ לחדר הקטן הזה?"

"יש מלחמת עולם חצי מהאנשים בבית ספר ברחו" אמרתי מגחך "בחייך כלום לא קורא פה כבר שנים" אמרתי מחייך

"חכה חכה זה עוד ישתנה, חכה לעוד-" ואז החוורתי. עוד שבוע המלחמה מתחילה.
"מה?" הוא שאל בחיוך.
"פתאום קלטתי שאני מבינה משהו בגילוי עתידות," אמרתי במבט מופתע, מאלתרת.

*טוב אנשים... אני מצטרף בתור סיריוס...*

לא ידעתי אם להיות מאוכזב או שמח וכל מה שהיה מרוח לי על הפנים זה חיוך מטומטם שלא ירד

"באמת? מה ראית?" הוא שאל, נרגש. "כל מה שאני רואה בעתיד את העיניים שלי נעצמות מרוב עייפות בשיעור הזה."
צחקתי. "עדיף שאני לא אגיד סתם... אתה יודע, שלא יעשה לנו מזל רע," אמרתי והוא חייך.

*אוף... אין מה לעשות בתור סיריוס... שמישהו ימצא לי משהו לעשות...*

*חח אלעד, אם אנשים לא היו מוצאים לעצמם מה לעשות, השרשור הזה ל היה מתקדם לשום מקום.*
"איך רואים שגדלת עם מוגלגים," הוא מלמל, מגחך.
"מה זה אמור להביע?" שאלתי, גבותיי מורמות.
"שום דבר רע, זה מדליק אותי, למען האמת," הוא חייך בזדוניות.
"קרציה," מלמלתי, מגחכת. דניאל מהעבר נעצה בנו מבט ללא בושה. זכרתי שהיא תהתה לעצמה אם אנחנו כבר ביחד או לא. כלומר, אם לילי וג'יימס ביחד או לא. אני לא לילי. בערך.

*נראה לי שאני ישחק את עצמי חוזר לעבר...*

*לך על זה*
"ואת עדיין מטורפת עלי," הוא אמר בחיוך זחוח.
"ומי אמר את זה?" גיחכתי. "אתה הזוי יותר ממה שחשבתי," אמרתי ועצמתי את עיניי.
"את בסדר, לילס?" הוא שאל וליטף את שיערי.
"יהיה טוב," אמרתי בשקט ופקחתי את עיניי. הוא רכן לעברי בחשש, מתלבט.
"עזוב, לא רוצה להדביק אותך במשהו," אמרתי בשקט ודחפתי אותו ממני מעט.

*טוב אז אני לא סריויס... אני אלעד שחזר לעבר... עכשיו אני כבר ב-1976... ואני לא יודע שאתם במשימה*

הלכתי אל חדר המועדון של סלית'רין, ראיתי שם ילדה שלא נראתה מוכרת לי בכלל אבל הרגשתי שאני מכיר אותה *זאת בל במסווה*, היא הסתכלה עלי בהפתעה ואז רצה מחדר המועדון בעוד שהלכתי לספה בקצה החדר.

*היא בגריפינדור, אני מניחה ששכחתי להגיד לך את זה XD
תערוך את ההודעה ואני אערוך את שלי =]
אה, ואתה צצריך להסביר איך לעזאזל הגעת לשם, ולמה, ואתה לא יכול לחזור בתור אלעד, אתה צריך להתחפש. ואי אפשר לזהות אותה סתם ככה אם אתה לא יודע איך היא אמורה להיראות. ואתה אמור להיות מופתע, אתה לא ראית אותה שנה שלמה ואתה לא יודע לאן היא הלכה. היא מוכרזת כנעדרת. אני לילי אוואנס עכשיו, והיא אחת השותפות שלי לחדר, יחד עם עוד תאומות ועם אחת מטומטמת שאני לא זוכרת איך קוראים לה. בכל מקרה, אתה צריך רקע לאיך הגעת ל1976.*

*אני יערוך מחר... אין לי כוח עכשיו. אבל אמרת שהיא בתחפושת אז אני לא יכול לזהות אותה... ואני לא בתחפושת כי אני לא במשימה*

*טוב, תכתוב הודעה חדשה.. ומה לעזאזל אתה עושה ב1976 אם אתה לא במשימה? זה אמור להיות קסם עתיק ואפל וסודי לחזור בזמן, ורק הלורד נותן את רשותו לאנשים מספר להשתמש בו, ובגלל זה כל מי שנמצא בעבר הוא שם בגל משימה..*

*עשיתי את זה עם הספר הזה שמעביר אותך בזמן ובחלל (זה נשמע מפגר...XD)*

*בכל מקרה, תכתוב את זה.. ותכתוב תגובה נורמלית.. ושיהיה לזה סיבה, שאתה חוזר ככה..*

*נגיד שזה בגלל שכל הזמן רבתי ע אנשים אז הייתי הולך לשם כדי לחשוב...*

*ואתה חוזר לשם למה בדיוק?
דניאל הגיעה לשם, אסור לה לראות אותך.. העתיד שלה כבר מוכתב, כי היא הגיעה לשם ממזמן, והיא לא ראתה אותך שם, אז היא לא יכולה לראות אותך שם עכשיו..*

*למה את כזאת רעה? אז התחפשתי אבל לא לפני שבל ראתה אותי והלכה לספר לך... שיהיה מעניין*

*טוב טוב*
לפתע דלת המרפאה נפתחה בסערה.
הבטתי לכיוון הדלת בבהלה, ויוליה נראתה מוכת הלם כשהבחינה בי, בג'יימס, ואז בדניאל מהעבר.
"אני צריכה לדבר איתך," היא אמרה, רועדת. "לבד," היא הסתכלה על ג'יימס, ועל מדאם פומפרי שהתקרבה לראות על מה המהומה. ג'יימס הבין את הרמז וקם ללכת. "לא, ממש לבד. כלומר, ממש ממש ממש לבד." החלפתי איתה מבטים מודאגים, וקמתי ממיטת החולים.
"אני אחזור אחר-כך, מדאם פומפרי," אמרתי והיא ידעה שלא לעצור אותי מלצאת מהמרפאה.

עליתי לשירותים שם עשיתי שינוי צורה, אי היה אפשר לזהות אותי כבר, התחפשתי לאחד הסלית'רינים מהשנה השישית בשם קול, שיתקתי אותו והכנסתי אותו לפינה מוסתרת מאחורי פסל של סוס שהיה יכול להסתובב ולפתוח חדרון קטן שהיה יכול להכיל שני אנשים בקושי.

*חח.. תובל נשאר לבד בעתיד><*

ג'יימס: יצאתי מהמרפאה והתחלתי ללכת מטייל בטירה חושב על כל מה שעבר שפתאום נתקעתי במישהוא

הלכתי במסדרון הקומה הרביעית, ראיתי את ג'יימס שנתקל בסוורוס, מיד התפתח שם ויכוח, נעמדתי בצד וחיכיתי למופע הקסמים שעמד להתחיל שבסופו כנראה שסוורוס ימצא את עצמו מובך...