שרשור realife

"לא בלי שתיפול איתי!" קראתי ותפסתי בידו, קופצת אל המים, מפילה אותו איתי.

צחקנו שנינו ביחד "בררר קררררררררר" אמרתי וקפצתי עלייך במים.
צללנו שנינו ותוך כדי הצלילה נישקתי אותך כך שהעברנו גם אויר אחד לשני

עלינו מעל פני המים, צוחקים.
"אנחנו ממש משועממים, הא?" צחקתי ונישקתי אותו.

"אנחנו פשוט יודעים איך להעביר את הזמן" אמרתי
"שיט הנעליים החדשות שלי" אמרתי שהיינו בתוך מים. "אמא שלי הורגת אותי" הוספתי

"אמא שלך לא תראה אותך עד פסח," צחקתי. "ויש עוד זמן."

"עדיין זה לא ישנה תא זה שאני יחזור בלי הנעליים!!!" אמרתי.
יצאתי מן הבריכה והושטתי לך יד והוצאתי גם אותך.
התנגבנו שנינו תחת המגבת שהייתה שם מחובקים.

"תן אותן למורג, היא ממש מדהימה עם מהשהיא יכולה לעשות, היא תיקנה לי איזה מעיל.." אמרתי.

"ומה היא תעשה תתפור לי את הנעל" אמרתי והתחלתי לצחוק.
"זאת נעל לא חולה שאפשר לתפור" אמרתי בעודי צוחק.

הבטתי בו במבט תמים.
"אז תייבש אותן בשמש, ואז תעביר אותן בכביסה טובה. זה תמיד עוזר," אמרתי בחיוך.

"כן נקווה שזה יעזור" אמרתי וחייכתי
"בואי לחדר אני רוצה ליתקלח" אמרתי

"טוב אז אני-"
"בואי איתי," הוא קטע אותי. "כלומר, אם את רוצה."
"אהה.. אני.." התחלתי לגמגם. "כן, טוב, בסדר.." אמרתי לבסוף בחיוך.

הגענו לחדר ואת נכנסת ראשונה למקלחת. יצאת ומיד אני נכנסתי אחרייך
אחרי שיצאת ניגשתי אלייך "אני אוהב אותך" אמרתי לך ונישקתי אותך

סגרנו את דלת המקלחת אחרינו. אחרי זמן מה יצאנו משם, עטופים יחד באותה המגבת.
"פאק, לא הבאתי בגדים, מטומטמת," מלמלתי לעצמי. "מה אני עושה?" שאלתי בחשש.

"שחכת שהיית יושנת כאן קבוע לפני שרבנו?" אמרתי
"תמיד יש לך אצלי בארון בגדים" אמרתי ופנית לארון שלי

"ניצלתי," אמרתי ופניתי לארון. התלבשתי במה שהיה שם ופניתי אליו. "זה היה טוב," אמרתי לבסוף, קצת בהיסוס, וחיבקתי אותו.

"כן היה מנהנה "אמרתי מאושר ומחבק אותך שאת מניחה תא ראשך על החזה שלי

"ואי, כבר מאוחר.." אמרתי כשראיתי שבחוץ כבר חושך.

"אז רוצה שנלך לישון?" שאלתי
"כן" אמרת.
"טוב" אמרתי וחיביתי את האור מעל המיטה והיה חושך בחדר.
הלדקתי את הטלויזיה שמתי סרט יפה והלמכתי אותה. לאט לאט נרדמתי שאני מחבק אותך

*הלמכתי XDDDDDDDDD
נועם אחד, אומרים הנמכתי*
נרדמתי אסופה בזרועותיו, מקווה לא להתעורר לעולם מההרגשה הזאת.

יתעוררתי באמצע הלילה בקושי מרגיש את ידי שנרדמת לי עליה.
הוצאתי משם את ידיד חיבקתי אותך רק מלמעלה ונרדמתי שוב.

כשהתעוררתי בבוקר, זרועו של שגיא הייתה מונחת מעליי, כמגינה עליי מאכזריותו של העולם האמיתי שאצא אליו בעוד חצי שעה. ליטפתי את שגיא בעדינות, מעירה אותו, כי כנראה שהשעון המעורר לא עשה את העבודה. קמתי למצב של ישיבה והתמתחתי. ליטפתי את שיערו של שגיא והודעתי לו שאני חוזרת לחדר שלי, להתארגן ללימודים.

"תחזרי לכאן אבל" אמרתי וקמתי.
אחרי שהלכת נכנסתי לחדר אמבטיה שטפתי פנים צחצחתי שיניים והתארגנתי לבצפר. כולל תיק ומערכת להיום.

בחדר, הייתי צריכה לחכות עשרים דקות עד שהשירותים יתפנו. בגלל שנכנסתי בבוקר, תמיד נכנסתי אחרי שכולם כבר היו באמצע ההתארגנויות שלהם, ותמיד איכשהו הם היו עסוקים בלהתלבש בשירותים או משהו.
"נו כבר," אמרתי כשהבנתי שעוד עשר דקות ארוחת הבוקר מתחילה, ורבע שעה אחר- כך הלימודים מתחילים.
"רגע!" קרא אלעד מתוך השירותים ויצא דקה אחר-כך.
"תודה לאל!" קראתי והתארגנתי מהר, מצחצחת שיניים ואפילו הספקתי להתאפר. את התיק שלי לקחתי כמו שהוא, מקווה שיש הכל בפנים, ומיהרתי בחזרה לחדר של שגיא לפני ארוחת הבוקר.

"נזכרנו לבוא" אמרתי לך "קדימה בואי לחדר אוכל" אמרתי והתחלנו ללכת לחדר אוכל.

הגענו לחדר אוכל וישבנו לבד בסוף, וניסיתי להיזכר מה יש לי במערכ היום, שאני אקח ספרים מאנשים שהם לא בכיתה שלי.