שרשור לי ולתובל- המשך =]

"מישהי חזרה מאוחר," אמרה ג'סיקה בחיוך יודע הכל כשנכנסתי הביתה.
"ומישהי עייפה, אז למה שהמישהי התאומה שלה לא תזוז לה מהדלת?" שאלתי בחוסר סבלנות.
"תזכרי שאת חייבת לי פרטים," היא קרצה והלכה אל החדר שלה.

"מה" שאלתי קצת מעוצבן מההתלחשויות שלהם.
"טוב אני בחדר" אמרתי ועליתי לחדר שלי.

*בוקר =]*
התעוררתי בהרגשה שהרגליים שלי נמחצות; ג'סיקה קפצה על המיטה שלי בזמן שישנתי בה.
"פרטים, פרטים, פרטים!" היא דרשה וזרקתי עליה כרית.

*חח.. ><*
קמתי בבוקר התארגנתי והלכתי לכול ארוחת בוקר

אחרי שסיפרתי לג'סיקה מה עשינו אצל תוטבל, היא הלכה באכזבה, ונתנה לי להתארגן לבית הספר.
כשהגענו לבית הספר, חפשתי את תובל בקוצר רוח.

איחרתי את האוטובוס אז החלטתי לישון עוד קצת ואז ללכת.

לא מצאתי את תובל, אז הלכתי לשיעור מחשבים באכזבה. תם התיישב לידי, שקט.
"מה קרה הזנז- החברה שלך לא דבוקה לך לשפתיים?" שאלתי אותו קצת ברשעות.
"נפרדנו," הוא אמר בפשטות. הוא לא נראה עצוב מדיי, כאילו הוא סתם עייף.
"אני מבינה שזה מסעיר אותך והכל, לא צריך לקחת קשה," אמרתי בציניות.
"לא באמת רציתי אותה," הוא אמר והסתכל עליי במבט מוזר.
"אה, לא?" שאלתי. אפילו לא ניסיתי להשמע מופתעת.
"לא," הוא אמר וניגש אל התיק שלו, להוציא את הדברים שלו.

בשעה שניה הגעתי לבית ספר

"אני צריך לדבר איתך אחר- כך," הוא אמר ממש בשקט בזמן שעשינו תרגיל במחשב. היד לו הייתה מאוד קרובה לשלי, יותר ממה שהיה צריך.
"תעשה פה לולאה," התעלמתי ממה שהוא אומר.

התחלתי ללכת לכיוון הבית ספר

"אני אראה אותך אחרי השיעור?" הוא שאל אותי ועדיין המשכתי לזרוק לו הוראות לתכנית.

*נוו שיגמר השיעור*

הגעתי לבית ספר בול בצילצול

בסופו של דבר נגמר השיעור ויצאתי מהכיתה מהר, משתדלת לא לתת לתם להדביק אותי.

"דני" אמרתי בחיוך כשהיא נתקלה בי.
"תובי" היא אמרה בחיוך וחיבקה אותי.

"למה באת באיחור?" שאלתי והלכנו מחזיקים ידיים במסדרון.

איחרתי לאוטובוס אמרתי כשעברנו קבוצה של ערסים.

"התעייפת אחרי אתמול, הא?" שאלתי וצחקתי.

"חח.. את מודעת לזה שמי ששמע אותך עכשיו חושב שאני מלך" אמרתי בחיוך

העפתי לו סטירה והתרחקתי ממנו.
"היי, דניאל!" הוא קרא אחריי אבל התרחקתי, צוחקת.

"אני מצטער" אמרתי מודאג אחרי שתפסתי אותה וקצת התעצבנתי לראות אותה צוחקת.
"אני חשבתי שהיית רצינית" אמרתי

"מגיע לך, על מה שאמרת," אמרתי וזקפתי את אפי. הוא צחק מהתנועה המצחיקה ונשק אותי.

"מה יש לנו עכשיו" שאלתי.

"הסטוריה. כל כך מבוזבז," אמרתי ונאנחתי בעיפות.

"תובל מצוינות" שמעתי מישהוא אומר מאחורי.
"עכשיו" שאלתי לא מבין.
"כן שינו את השעות" רועי אמר.
"טוב אני עוד מעט מגיע" אמרתי והוא המשיך ללכת.

*מצוינות? מוזר... יש שיעור כזה?
אני לומדת בבצפר שלא צריך מצויינות, אנחנו בצפר של חרשנים/גאונים... אני בחלק שלא משתייך לאף אחד מאלה, סתם יש לי מזל..*
"אז אני מניחה שאנחנו לא ביחד עכשיו?" שאלתי במעט אכזבה.