שרשור סלית'רין!

"לא פייר" אמרתי בקול ילדותי ונפלתי על המיטה ונרדמתי תוך שניה.

כסיתי אותו בשמיכה, נשקתי על מצחו ועזבתי את החדר.
"הוא יהיה בסדר," דיווחתי לבל שהייתה בחר המועדון.

בוקר טוב *

קמתי בבוקר והיה לי הנגאוור מטורף.
"אציו כדורים" אמרתי כשהרמתי את השרביט , הסתכלתי על הכדורים , לא אלה !! אמרתי מחביא אותם חזרה מתחת למיטה "אציו כדורים" אמרתי שוב והכדורים נגד הכאב ראש הגיעו אלי ולקחתי אחד ותוך שניה כבר לא כאב לי הראש.

"היי, תראו מי פה..." אמר דראקו מאלפוי כשהוא מתקרב אליי. "מתי אימון, קפטן?" הוא שאל.
"מחר, על הבוקר, ושלא תעז לאחר לי, שמעת?" אמרתי בתקיפות.
"שאני אאחר? ככה את מכירה אותי?" הוא צחק.
"לך תתקלח, מאלפוי, אתה פשוט מסריח," אמרתי בכעס.
"אווווווו," קרא פייר שהיה מאחוריי.
"זה בסדר, היא מנסה להסתיר את העובדה שהיא רוצה אותי," הוא אמר בהתנשאות והלך משם.
"אוקיי, מה לעזאזל?" שאל פייר והתיישב על הספה לידי.
"הוא מעצבן אותי," אמרתי בפשטות. "וגם אתה אל תתקרב אליו," אמרתי, נזכרת בליל השנה החדשה.

"בוקר טוב" אמרתי בחיוך מלא אנרגיה

"תובי, השעה היא עשר בלילה, כדאי שתחזור לישון, אימון מפרך מחר על הבוקר," אמרתי בחיוך.

"אבל חשבתי שבוקר" אמרתי בבלבול וחזרתי לחדר.

"אני רואה שהוא הולך ומתחכם," צחק פייר.
"תיזהר," הפניתי אליו אצבע.
"אני פשוט אברח מטווח היד שלך..."
"יש לי שרביט," הזכרתי לו.
"אני הולך לחדר שלי.." הוא מלמל.

(בובי זה לא פייר במציאות אני חכם חח.. פה את מציגה אותי בתור דביל חח.. )*
ישנתי במיטה שלי כשפתאום ראיתי את דניאל מתקרבת החלטתי לעשות כאילו אני ישן

"אתה ישן, בובי?" שאלתי והוא לא זז. "כדאי שגם אני אלך לישון... שם, במיטה הרחוקה, הרחק הרחק בקצה השני של החדר..."

"מצחיק מאוד" אמרתי בחיוך הסתכלתי עליה ותפחתי על המיטה.

"תמיד עובד," חייכתי לעצמי והשתחלתי בין זרועותיו.

"לילה טוב מאמי" אמרתי ונישקתי אותה על המצח.

*בוקר ^^*
"אימון!" קראתי לכל מי שהקשיב וקפצתי במהירות מהמיטה. "תוב, בוקר טוב, אימון," אמרתי בשמחה. סוף- סוף עונת הקווידיץ חזרה לאיתנה, והגיע העת שננצח את רייבנקלו, ובשביל זה צריך להתאמן, והרבה. למרות שקצת עיניים לרוג'ר דייוויס והוא לא מצליח לחסום יותר.

*מאמי זה פשוט מדהים איך את זוכרת את השמות של כולם חח..*

"תעזרי לי" אמרתי בעייפות והושטתי את הידיים שלי למעלה כדי שתעזור לי לקום.

אבל אני כבר הלכתי לחפור בתוך המזוודה שלי למצוא את מדי הקווידיץ', משאירה את תובל לקום בכוחות עצמו.
איזה רשע.

בינתיים אני נרדמתי חזרה , "אם היא לא רוצה לעזור אז אני לא קם" חשבתי בחיוך

"אז אתה לא מתכוון לבוא לאימון?" שאלתי והורדתי את החולצה, בכוונה עם הגב אליו.

פתחתי את העיניים והסתכלתי , אממ.. מעניין אמרתי בחיוך מטומטם וקמתי מהמיטה.

לבשתי את מדי הקווידיץ' והסתובבתי אל תובל. הוא בהה בי בפה פתוח.
"כדאי שגם אתה תתלבש, אני מחכה למטה," אמרתי ונשקתי קלות על שפתיו.

"חכי" אמרתי בחיוך וקמתי אליה והחזקתי אותה קרוב אלי.
"את יודעת המדים האלה דיי סקסים" אמרתי בחיוך והיא גילגלה את העיניים ויצאה מהחדר.
"מה כבר אמרתי" חשבתי והלכתי להתארגן.

כשדרכתי על המדרגה הראשונה, נזכרתי שהשארתי את המטאטא שלי בחדר וחזרתי אחורה, אפילו שיכלתי לזמן אותו.
"מהר, יש לנו אימון ארוך היום," אמרתי ולא יכלתי להתאפק מלחייך. הרמתי את המטאטא שלי וירדתי לחדר המועדון.

התעתקתי לליד המגרש קווידיץ' מאורגן עם המטאטא והכל והלכתי לכיוון הקבוצה של הילדים שזיהיתי כקבוצה.

"היום אנחנו נשחק נגד קבוצה נחמדה שאני אוהבת לכנות 'התותחים מצ'דלי'," אמרתי והקשבתי לרחש ההתרגשות שעבר בקבוצה.

*איך את זוכרת את השמות חח..*
"נקרא להם את הצורה" אמרתי כשבאתי מאחורי דניאל והפתעתי אותה.
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך ונישקתי אותה נשיקה קצרה והלכתי למקום של כל הקבוצה