אי בודד- המשחק

חח יובל XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD

------------
"מטורף אחד!" צרחתי על הנער ובעטתי עליו חול.

*תפסיקי לקרוא לי נער *

המשכתי לצחוק בלי הפסקה "ואני לא נער קוראים לי שגיא וכן יש לי שם" אמרתי אך המשכתי לצחוק

אתה לא שומע שאני קוראת לך נער, אני פשוט לא ידעתי את השם שלך אז ככה קראתי לך P:
--
"בוא נלך מפה," לחשה דניאל לתובל שהניח את ידו על גבה והוביל אותה משם.
"אל תתייחס אליה," אמרתי לשגיא שראיתי שהביט בהם מתרחקים. "אם אתה רוצה אותה או משהו, שבוע הבא היא כבר תהיה פנוייה."

צחקתי מהמשפט שהוא אמר.
עליתי חזרה אל העץ וניסיתי שוב להגיע לא הבננות שהיו גבוה קרוב לצמרת העץ

*הוא אמר? תודה רבה באמת*
"שבוע הבא, אמרת, הא?" שאל ת'ומס שעמד מאחוריי.
"כן, יש לי הרגשה שהיא הולכת להכיר את כל האי הזה ממש מקרוב. וב'אי' אני מתכוונת לאנשים. לבנים," נאנחתי בייאוש. "היא פשוט כזאת."

בסוף הצלחתי להגיע אל הבננות, ירדתי למה עם אשכול של בננות וחזרתי למחנה.

*עלאק מחנה*
"תירגעי, לא הבעתי עניין בילדה," הוא אמר והניח יד על כתפי.
"שכח מזה," אמרתי בחיוך. "אני פשוט לא יכולה לצאת עם מישהו שנראה כמו החבר של אחותי, כבר היו מקרים, לא נעימים במיוחד. פשוט חכה לשבוע הבא ותנסה את מזלך. איתה, לא איתי. אני, טוב לי לבד," אמרתי וחזרתי אל המקום בו התאספו כל בני הנוער. החלטתי לנסות להביא ענפים מספיק גדולים לבנות מהם משהו ועצים שיש להם ענפים מספיק ארוכים וירוקים כדי שנוכל לקלף אותם ולעשות מהם חבלים.

"חשבתם שאולי כדי שנדליק אש?" שאלתי את כולם
"אני באמת חושב שאש זה דבר שיהיה נחוץ לנו בחיי היום יום שלנו" הוספתי ונראה היה שכולם מסכימים איתי.

"מישהו מעשן?" שאלתי. כמה בנים זרקו מצית והלכתי עם עוד חמישה אנשים לאסוף זרדים ועצים כדי לבנות מדורה.

*אנחנו לא רק חמישתינו לע האי?*

אני מאלו שהלכו לחפש זרדים וענפים וחזרתי שידי מלאות בענפים של עצים

*עשרה אנשים, אני חושבת.. כן*
"שגיא, אמרת, נכון? בוא ותעזור לי עם עוד ענפים, הפעם משהו רציני, שנוכל לבנות מחסה לפני החושך." הוריתי לו וחזרתי אל היער, מלאת מרץ.
הלכנו לבד בתוך היער שלא נגמר.
"את יודעת מה עצוב?" הוא אמר לפתע. "הבטיחו לנו את המשפחה שלנו, אנחנו נטושים כאן."
"אל תהיה בחורה. רק אנחנו היינו אחראיים לסירה הזאת, ואיבדנו את כולם באמצע הלילה," אמרתי, מחפשת עץ עם ענפים נמוכים מספיק שאוכל לטפס עליהם.

"אנחנו נלך לחפש מקור מים שאפשר לשתות" אמרתי ולקחתי איתי את ת'ומס לילה ודניאל איתי והלכתי לתוך היער

"אנחנו צריכים לחשוב איך נמצא דלק לסירה שלנו" אמרתי
"מה למה?" שאלת ישר
"אני רוצה לחזור לחפש את אחי" אמרתי והתחלתי לחשוב עליו ועל איך שהשארתי אותו מאחור

חשבתי אם לספר לו שכנראה אין שום דבר בחוץ והחלטתי לתת לו לחיות קת בתקווה מה רע בזה.
אחרי כמה שעות של חיפוש ופלירטוטים שלי ושל דניאל מצאנו מקור מים שהיה במרחק של בערך קילומטר מה"מחנה" (><)

"טוב, אני אחזור עם שגיא עם העצים האלה שעושים מהם חבלים, מי עוזר לי לעשות מהם צמות כדי שהם יהיו מספיק חזקים?" שאלתי ומכיוון שאף אחד לא הציע את עצמו, הפלתי את העבודה על שגיא.

הכלנו במהירות למחנה לוקחים קבוצה של אנשים ומיכלי מים כדי להביא לכל קבוצת האנשים שכבר היו צמאים מאוד

"ממתי אנ יהעוזר האישי שלך ולא הודיעו לי על זה?" אאמרתי מבואס.
"אינ די רוצה למצוא תחליף לדלק" אמרתי .

"לפני שנחשוב על דרך לברוח מפה, צריך לחשוב על דרך לחיות בינתיים," אמרתי ותלשתי עוד ענף ירוק שהתאים למה שחיפשתי.

"תמיד אפשר להשתמש ברוק של תובל" ת'ומס אמר.
"וואי אתה כל כך מצחיק" אמרתי בציניות והם צחקו עדיין מהדימיון של לראות מישהוא כאילו צועק על עצמו.
"תגיד נראה לך הם כבר שמו לב לדימיון בינינו" שאלתי צוחק (לתובל יש כאילו כחולות אבל היפות האלה שכאילו סערה)

"אני לא בורח אני רק הולך לחפש תא אחי" אמרתי.
"מצידי לבנות רפסודה וללכת לחפש אותו אני פשוט חייב למצוא אותו" אמרתי והתחלתי לעזור לך עם הענפים.

"אם הם הלכו לאיבוד, אני בטוחה שהם מסתדרים בדיוק כמונו. ואם לא, אז הם הגיעו למקום הנכון, ובכלל אין מה לדאוג להם. עכשיו, תעזור לי שנייה לתלוש את הענף הזה, הוא אחד חזק. בכל מקרה, גם אם היית יכול ללכת ופשוט להתחיל לחפש את אחיך, לאן היית הולך? היית פשוט שט ברפסודה עד שהיית מגיע לאנשהו? אין לך מושג באיזה כיוון הוא נמצא, אז במקום שתלך ותסכן את החיים שלך סתם, תנסה לבוא ולעזור לעצמך. ואם אתה עוזר לכולם, כמו עכשיו, אז מה טוב."

"אני לא יודע כלום אני פה לבד אין לי אף אחד וץ מעצמי , את חושבת שזה כזה כיף? אז כן באמת עדיף כבר ללכת ולנסות למצוא את אחי , אם אני ימות בדרך זה יעשה לי רק טובה אינ לא יהיה יותר עצוב ולא יהיו לי נקיפות מצפון כלפי אנשים אני לא ירגיש רע יהיה לי רק טוב אולי באמת זה מה שעדיף" אמרתי ועזרתי לך עם הענף שהיה תקוע

"ובמקום לעשות את המעשה הטיפשי הזה, אתה יכול לחכות שיבואו לחלץ אותנו, כי זה יקרה בסופו של דבר," אמרתי, פונה אל צד ההיגיון שלו. "וחוץ מזה, אין לך מה לחפש נקיפות מצפון," אמרתי והצלחנו לשבור את הענף. "אתה עוזר פה המון, ובלי קשר לעובדה שאני מסנג'רת אותך," אמרתי וחייכתי אליו חיוך קטן.

צחקתי קצת "לפחות את יודעת להצחיק קצת" אמרתי הרמתי את הענפים שלי ופניתי לכיוון ה'מחנה' שאת מסתכלת עלי המומה שהפנתי לך ככה תא הגב.

הנדתי בראשי, מחייכת, והרמתי את הענפים. הלכתי באיטיות, לקחתי את הענף הגדול, והוא היה גדול באמת.