אי בודד- המשחק

"כן היא צודקת " אמרתי והסכמתי איתה בעודי מלטף את דניאל

"אל תדאגי... אני בטוח שההורים שלך שרדו, זה מה שהחזיק אותי חי כל הזמן הזה" אמרתי
"בואי נלך לאסוף אוכל... זה ישכיח את הצרות" אמרתי

"אתה כאן רק שבועיים," אמרתי כשקמתי מהסלע שעליו ישבנו. "אני כאן שש שנים."

"טוב זה לא המזן להיות מבואסים פשוט בואו נאסוף אוכל" אמרתי מנסה למקד אותם במשימה ולהשכיח מהם את הצרות.

"שש שנים זה הרבה זמן, ואני בטוח שניהיה פה עוד הרבה זמן... אבל זה ישתלם בסוף... את תראי ואני בטוח שנמצא את המשפחות שלנו, אחרי המלחמה בטח ישלחו משלחות לחפש ניצולים באיים, ואנחנו ניהיה פה... נחכה להם" אמרתי וראיתי שחיוך קטן עלה על פניה

"אני מקווה... אבל... קצת קשה לשמור על תקווה." אמרתי בשקט ואז פניתי אל כולם. "טוב, יוצאים?" היה מלמול של הן מסביב. "אוקיי אז ששני אנשים ילכו להביא עצים, שחמישה ילכו ליער עצמו לחפש משהו לבשל, לא ציפיתם לחיות על קוקוס למשך שארית חייכם, נכון? ושכל השאר ילכו לנהר... הוא קצת רחוק, אבל בדרך כלל יש שם מה לאכול."

חיכיתי לתגבוה של ליילה שנדע לאן הולכים.

*אתם כל הזמן מתבלבלים בשמות דניאל ולילה*

"טוב יאללה כל הבנים בואו איתי" תובל אמר "והבנות יביאו את העצים" אנחנו נלך לצוד לנו איזה פסטרמה קטנה" אמרתי מצחקק

ליילה-
"יש פה צמחונים," מלמלתי.
"אין פה צמחונים," אמרה דניאל, ופנתה אליי. "אין לך פה את התחליפים האלה שלך, את חיה על מה שיש, אין מה להיות בררנים." היא אמרה בשקט. הנהנתי בחוסר רצון.
"שאחד הבנים ישאר כאן וילך עם אליזבת' לנהר," אמרתי אחרי שספרתי. "אני ודניאל נלך להביא עצים." הוספתי בשקט וראיתי ששגיא שולח לי מבט מלא משמעות. זה הזמן לשקם את היחסים.

הלכנו ביחד 4 בנים לחפש אחר חיות ואסור היה לנו להשתמש ברובים.

אליזבת'-
הלכתי עם ת'ומס אל הנהר.
"זאת הליכה דיי ארוכה," אמרתי.
"זה בסדר.." הוא אמר בשקט.

*4 בנים זה אני תובל ת'ומס ואלעד.. אנחנו רק 4..*

*חח התכוונתי לשלושה.. משומה היה לי את הרושם שהיינו 8 לפני שאלעד הגיע..*

*חח כולה 4 בנים ו 3 בנות..*

ההליכה עברה בדממה.
"ואי, היה קשה להיות כאן לבד במשך שש שנים, הא?" הוא ניסה להתחיל שיחה. הנהנתי בלי מילים. "אז..." הוא חיפש מה להגיד.
"אנחנו לא רחוקים." אמרתי.

אוקיי הייתי בטיול שנתי יאללה עדכון

תקרא לבד לא התקדמנו הרבה.. אולי כמה תגובות

ת'ומס: "היה לך פה איתך מישהוא פעם" שאלתי בבישנות .

"רק מי שהיה איתי על המטוס, החברים האלה של ההורים שלי שהטיסו אותי לכאן והבן שלהם. והטייס, כמובן." אמרתי והשתתקתי.

"טוב צריך ללכת לצוד משהו לא?" שאלתי את כולם.

*מה זה כולם... את תובל ואת אלעד שהיו איתך..*
"אהא.." מלמל ת'ומס.
"אני כבר שומעת את המים, אתה שומע את זה?" שאלתי אותו.

*וגם לילה ...ודניאל...*
"אני יילך לצוד לבד" אמרר אלעד.
"אתה בטוח?" שאלתי אותו.
"כן זה יותר קל בשבילי" הוא הוסיף ויצא לדרך.
"טוב אני וליילה נלך להביא קצת אננסים וקוקוסים?" אמרתי ושאלתי אותה יותר נכון

*לא נכון, ליילה ודניאל הלכו להביא עצים, שלושה בנים הלכו לצוד ביערות, ות'ומס ואליזבת' הלכו לנהר הרחוק...*

אני , תובל ואלעד הלכנו לצוד משהו לארוחת ערב.

"אהה... כן," מלמל ת'ומס.
"אני חושבת שצריך לפנות כאן," אמרתי והצבעתי על דרך בין שיחים.