שרשור לי ולתובל- המשך =]

"זה עדיין יפה" אמרתי לבסוף והתחלתי לשחק לה בשיער.

"תודה," אמרתי בחיוך וצחקקתי.

"משעמם לי" אמרתי לפתע

"בוא נגלה דברים על בית הספר הזה, אני מתערבת איתך שלא הכל תמים כמו שהוא נראה," אמרתי בשטניות והוא צחק.

"מה את רוצה שנגלה" שאלתי "ואיך?"

"את זה," אמרתי, מעלה אצבע. "צריך לברר, בוא," אמרתי, אחזתי בידו ומשכתי אותו. "קודם כל, בוא נראה מה הסודות בקפיטריה," אמרתי בקול מסתורי והוא צחק.

"מה כבר יכול ליהיות בקפי.." באתי לסיים את המשפט אבל כשראיתי את הזוג חתולים בתוך הכלוב במטבח של הקפיטריה היה בא לי להקיא.

"לא אמרת שהמנהל הוא הדוד שלך?" שאלתי בשקט והסתובבנו משם. "אוקי, אז בוא נגלה מה המורים עושים בשעות הפנאי שלהם," אמרתי והחלפנו מבטים.

הלחנו הסתכלנו דרך החלון וראינו את החדר מורים שקט כל המורים והמוריות בשקט שותות תה ועם סוודר.
"פאק עכשיו זה איזה 35-40 מעלות והן שותות תה" אמרתי לא מאמין

"כי הן מפלצות," אמרתי בסלידה. "אני אומרת לך, הן לא אנושיות.."

"טוב בואי נלך מפה" אמרתי והסתכלתי בגועל

משכתי אותו אחריי לספרייה.
"והנה הספרייה החמימה.. אוו, חם פה, בוא נלך למקום קריר יותר," אמרתי ומשכתי אותו החוצה. "אני לא החלטתי היום," התנצלתי.

"לא נורא" אמרתי בחיוך

"אז, אז, אז, אז..." מלמלתי, נכנסת להתקף של היפראקטיביות. "באלי לעשות משהו. באלך לעשות משהו? מה נעשה?" שאלתי במהירות.

"יש שם שיחים" אמרתי והיא השתתקה ואני התחלתי לצחוק

"יופי תובל," אמרתי בשקט.

"אל תכעסי מאמי סליחה" אמרתי משתדל לא לצחוק ונישקתי אותה נשיקה קצרה

"ממש מבדח, אתה," אמרתי והנדתי בראשי למקרה אבוד.

"אז יש לי חוש הומור מטומטם זאת לא סיבה לרדת עלי" אמרתי קצת נעלב

צחקתי קצת וחבקתי אותו.
"אתה כזה אדיוט לפעמים, אתה יודע?" שאלתי בחיבה.

חיבקתי אותה בלי לומר דבר

לפתע נשמע הצלצול.
"אואה, הייתי הרבה זמן אצל המנהל... מעניין אם המורה לכימיה תשאל משהו," צחקקתי.

שתקתי והמשכתי לחבק אותה.

"מה קרה אתה שותק?" שאלתי והרמתי אליו את מבטי.

"כלום עזבי" אמרתי במבט רציני