אי בודד- המשחק

ת'ומס: אז מה עם הילד הזה שהזכרת מקודם

"נעלם יחד עם ההורים שלו..." מלמלתי בשקט, קצת בעצב.

"מה היה הקשר שלכם", "הייתם קרובי משפחה או משהוא" ניסיתי לתרץ כשהיא הסתכלה עלי מוזר

"אה, היינו חברים כזה. אתה יודע.." אמרתי.
"אה.." הוא תלה את מבטו באחד העצים.
"איו, לא ככה!" אמרתי כשהבנתי על מה הוא חשב. "איך קוראים לזה? ידידים, לא חברים חברים, חברים כזה.. משחקים ביחד, עושים שיעורים, רואים טלוויזיה.."

אני תובל ואלעד הלכנו וצדנו צבי שיהיה לנו מה לאכול בארוחת ערב.

"אהה..." מלמל ת'ומס ונראה שהוקל לו.
"הנה, הגענו," אמרתי בחיוך כשהגענו לנהר רחב הידיים. ת'ומס הודהם מהמראה של המקום. "כן, לפעמים קשה לי לזכור שיש טוב על כל האי הזה..." אמרתי בשקט.

בסופו של דבר חזרנו למערה החדשה, עם המון מים. דניאל וליילה נראו מפוייסות לשם שינוי.

ת'ומס: הסתכלתי על אליזבת' וחשבתי מה הסיכויים שלי איתה ואם היא בכלל חושבת בצורה כזאת עלי

"צריך להדליק אש," אמרתי ל'ומס שהסתכל עליי.

ת'ומס: "בטח" אמרתי ולקחתי כדור הוצאתי ממנו אבק שריפה וכך עשיתי מאוד אחד ובעזרתם הדלקתי אש ומדורה

"אתם ראיתם אנשים אחרים על האי?" כלומר, חוץ מני ומאלעד.." שאלתי אותו כשהתיישבנו בצד, משגיחים על האש.